ויגו סטיינק (Viggo Steincke), מלחין, מפיק, יזם מוסיקלי, דנמרק

ויגו סטיינק הוא אדם שאוהב לתת השראה לאחרים אבל גם אוהב לקבל השראה - כל עוד מוסיקה היא לב העניין. הוא החל את הקריירה המוזיקלית שלו כבר בשנת 1976 בפסטיבל Roskilde, דנמרק. לאורך השנים הוא כתב הרבה יצירות ומוסיקה לפרסומות וקמפיינים. הוא תמיד מחפש ליצור צלילים חדשים, לשלב מוסיקה עם מציאות. היצירתיות, הסקרנות, והדרך שלו במוסיקה גרמה לו להיות גם מורה, ולכן הוא גם מלמד מוסיקה. הוא עובד עם ילדים, בני נוער ומבוגרים. בשנת 2006 הוא זכה בפרס Craft של איגוד התקשורת והמדיה בדנמרק על עיצוב הסאונד הטוב ביותר לסרט. בשנת 2008, הוא זכה בפרס אחר עבור ניצוחו על שיר השנה. אולי זה הגמישות והרבגוניות של ויגו שעשו אותו כל כך מוצלח, והוא לא מהסס לעבור בין הז'אנרים: רוק, נשמה, פופ, רגוע, אלקטרו או מוסיקת ילדים.

בבקשה תאר לנו "יום רגיל" בחייך...
בדרך כלל יש לי שני סוגים של ימים רגילים. לפעמים אני עובד על שירים, מנגינות ופרויקטים שלי. מלבד יום אחד שבו אני מלמד ילדים וגם מבוגרים. כשאני עובד על המוזיקה שלי אני אוהב לשלב כלים אקוסטיים כמו הסנסולה עם צלילים אלקטרוניים,  או עם צלילים עם 'טוויסט' משלי. לדוגמה יש עשיתי הקלטות דרך צינורות PVC או בגיגית של בנאים. צלילים מיוחדים כאלה מתמזגים היטב עם צלילים אלקטרוניים ב- ProTools.

אתה מלמד ילדים באמצעות כתיבת שירים - איך זה עובד?
אנחנו תמיד מתחילים עם המילים של נושא מסוים. זה יכול להיות ידידות או חיית מחמד. ואז אנחנו דנים במצב הרוח ובסגנון המוזיקלי, למשל שמח, עצוב, כועס, לטינית, רוק, סווינג ועוד. בד"כ הילדים יודעים בוודאות מה זה לא צריך להיות. השלב הבא הוא למצוא צליל התחלתי אחד או שניים, שאני מציע. ואז אני שואל את הילדים על הצליל הבא ונותן להם thatthere שלוש אפשרויות: להישאר באותו הטון, לעלות או לרדת. זה נשמע פשוט, אבל צעד אחר צעד אנו יוצרים כך מנגינה. לעתים קרובות אני עושה זאת עם הסנסולה. אני מראה לתלתמיד את התוים האחרונים ןמבקש ממנו להקיש על הסנסולה. זה תמיד נשמע טוב, אבל זה כן צריך להיות קל לשיר. אנחנו ממשיכים בתהליך עד שכולנו יכולים לשיר את השיר כולו, לבסוף אנחנו שרים את השיר כולו ביחד ואז אני כותב ומקליט את זה.

לפעמים אני אוהב את הדוגמא של השוואת חינוך אמנות פלסטית להוראת מוסיקה: דמיינו ילדים שצריכים לחקות את כל המאסטרים הגדולים, כמו פיקאסו, יורן, רמברנדט ... הם לא יצרו ציורים או בניינים בעצמם. הם רוצים פשוט להעתיק סגנון. מבחינה אמנותית זה גרוע, אבל זה מה שאנחנו עושים (לפחות בדנמרק), אנחנו מלמדים בשעתוק של המסורת. בשבילי זה הרבה יותר חשוב שלימוד מוסיקה יכיל יצירת מוסיקה. בהקשר הזה הסנסולה הוא כלי מאוד שימושי.

מתי פגשת את הסנסולה לראשונה?
בצירוף מקרים פגשתי בחור שהייתה לו סנסולה. הייתי המום מהטון הנפלא הזה שכמותו לא שמעתי מעודי. למחרת הזמנתי לי סנסולה.

איזו השפעה יש לסנסולה על ילדים?
גם ילדים וגם בני נוער ומבוגרים תמיד מגיבים באותה צורה כשהם שומעים את הסנסולה בפעם הראשונה: הם נותרים ללא מילים. הצליל של הכלי הזה הוא כל כך מיוחד, אי אפשר להשוות אותו למכשיר אחר. הוא מדהים אנשים בכל הגילאים. לפעמים אני משתמש בסנסולה בשילוב עם כוונון פתוח על הגיטרה. גישה זו יוצרת קולאז' קול רך, שבו הילדים יכולים לכתוב אגדות משלהם. זה ממריץ אותם בצורה מאוד חיובית ומגביר את יכולות הדמיון שלהם לרמה גבוהה מאוד.

האם אתה חושב שהסנסולה תיחשב כ- "אינסטרומנט"?
בשבילי היא כזו!

איזה מהכלים של HOKEMA הכי מועדף עלייך?
סנסולה דלוקס.

מראיין: Annalena Horl

אתר האינטרנט של Viggo Steincke:
www.steincke.dk